#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. ולד פסח קודם הפסח ולאחר הפסח, האם הוא עצמו קרב שלמים או שירעה ובדמיו יקריב שלמים ומה הטעם? ומה הדין במפריש בהמה מעוברת?	לאחר הפסח - לת&quot;ק ירעה ויפלו דמיו לשלמים ור&quot;א אומר שיקרב שלמים בעצמו. </p><p dir='rtl'>קודם הפסח - לחכמים ודאי ירעה ויפלו דמיו לפסח, בדעת ר&quot;א רבא אומר שחולק שהרי הוא מפרש טעם ר&quot;א שיש שם שלמים על אמו ששם שלמים הינו פסח אבל אביי מפ' טעמו של ר&quot;א שלמקום שהמותר הולך לשם הולד הולך ולכן אין אפשר להקריב אותו עצמו (שהרי אין במותר מקריב שני פסחים). המפריש בהמה מעוברת וילדה יודה אביי דלר&quot;א הולד קרב לפסח וטעם ר&quot;א לאביי שסובר כר' יוחנן (לעיל י:) שקדושה חלה על הולד בפני עצמו.	תמורה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. כ.&nbsp;&nbsp;המפריש נקבה לפסח מה דינה לענין פדיון, והאם עושה תמורה?	לחכמים תרעה (מיגו דנחתא לקדושת דמים נחתיה לקדושת הגוף), ובדמיה לפני הפסח יביא פסח ולאחר הפסח יביא שלמים. ולר&quot;ש תמכר שלא במום דלא אמרינן מיגו דנחתא לקדושת דמים נחתיה לקדושת הגוף. לחכמים עושה תמורה, ולר&quot;ש אינה עושה תמורה כנ&quot;ל, וכן רבי מסכים לדעת חכמים שעושה תמורה אבל טעמו כיון שמותרו קרב שלמים. </p>	תמורה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: המפריש נקבה לאשם מה דינה לענין פדיון ומדוע?	תרעה עד שתסתאב מיגו דנחתא לקדושת דמים נחתא לקדושת הגוף ותימכר ויביא בדמיה אשם ואם כבר הקריב אשם יביא בדמיה עולה, [וש&quot;מ המקדיש זכר לדמיו קדוש בקדושת הגוף, ורבא מעיקרא לא סבר כן וחזר בו].&nbsp;&nbsp;ר&quot;ש אומר תמכר שלא במום ולא אמרינן מיגו כנ&quot;ל לטעמיה שאמר {גבי מקריב אשם בן שנה כשחייב בן שתים} שכל שאינו ראוי לגופו לא נחתי ליה קדושת הגוף. </p> </p>	תמורה יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: המפריש נקבה לאשם האם עושה תמורה ומדוע?	לת&quot;ק שסובר שיש בה קדושת הגוף עושה תמורה, ולר&quot;ש שאומר שאין לה קדושת הגוף אינה עושה.&nbsp;&nbsp;</p><p dir='rtl'>רבי סובר שעשית תמורה תלוי למי אזלא מותרו, וכיון שסובר שמותר אשם אזלא לנדבת ציבור ואין ציבור ממירים ס&quot;ל שאין עושה תמורה.	תמורה יט:		
